אסור לפטר עובד ללא הליך שימוע

 

על-פי פסיקת בתי-הדין לעבודה, כל מעביד מחוייב לערוך שימוע לעובד לפני פיטוריו  ולתת לעובד זכות להשמיע את דבריו  .

במהלך השימוע המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו בעניינים שהעלה המעסיק, ולשמוע את דבריו בפתיחות ומתוך נכונות לייחס להם חשיבות, ולא רק כדי לצאת ידי חובה, לאחר שההחלטה כבר התקבלה.

בנסיבות שעובד פוטר בהליך שימוע שלא ענה על כללים אלה, ונעשה רק על מנת לצאת ידי חובה, עשוי בית-הדין לעבודה לפסוק כי על המעסיק לשלם פיצוי כספי לעובד!

הפיצוי הכספי שנפסק, בדרך-כלל, בפיטורי עובד שלא כדין, הינו בין משכורת אחת ל-12 משכורות חודשיות. ובמקרים חריגים יתן בית הדין לעבודה  צו המונע לחלוטין את הפיטורין.

ככל שעובד הינו ותיק יותר, כך נוטה בית-הדין לעבודה לשקול פסיקה של פיצוי כספי משמעותי.

כאשר עובד מפוטר לאחר מספר חודשי עבודה, בית-הדין ייטה שלא לפסוק פיצוי (מלבד פיצויי פיטורים), אלא אם הפיטורים היו על רקע מפלה, בניגוד לחוק שוויון הזדמניויות בעבודה, או על רקע פסול אחר.

הליך שימוע לפני פיטורים – איך לעשות זאת נכון?

יש לתת הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים להפסיק עבודתו,  יש להעניק  אפשרות לעובד לעיין בחומר הנוגע לנימוקי פיטוריו ולתת זמן סביר לעובד להכין את תגובתו וטיעוניו,

יש להעניק  הזדמנות  לעובד, בכתב  או בעל-פה, להגיב על הטענות אשר נטענות נגדו, לסכם את הדברים בעל פה אם השימוע לא נעשה בכתב או לחילופין להכין פרוטוקול מסכם.

קבלת ההחלטה תהיה על סמך שיקולים מקצועיים וענייניים, ולא על סמך נימוקים מפלים או נימוקים בלתי עניינים שלא קשורים למקום העבודה.